פסק-דין בתיק ת"א 34948-04-11

מבוא

1. לפני תביעת התובעת, ילידת 21.7.1978, לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מתאריך 28.11.2006  עת רכבה כנהגת על קטנוע מ.ר. 3117801 על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:" חוק הפיצויים").

 אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה,     המחלוקת הינה בכל הקשור עם שיעור הפיצוי המגיע לה.

2. יצוין, כי התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט השלום בתל אביב (ת"א 153360/09) ונדונה בפני כב' השופט רמי חיימוביץ. בתאריך 27.4.2011 הועברה התביעה לביהמ"ש זה, התקיימו דיוני הוכחות, נשמעה עדותם של הכלכלן מר קצין, התובעת ואימה וכן מר קובי נעים מורה התובעת במכללת ספיר מטעם התביעה, וכן מר מוגילבקין מטעם ההגנה, כמו כן נחקר מומחה ביהמ"ש פרופ' קליין, הוגשו סיכומים בכתב ועתה נפנה ביהמ"ש להכרעתו.

נכויות קודמות

3. התובעת אובחנה כסובלת ממאניה דפרסיה עוד בשנת 2001 ונקבעו לה במסגרת המוסד לביטוח לאומי (להלן:" המל"ל")  ענף נכות כללית נכויות זמניות בגין מחלתה זו.

 בתאריך 1.7.2005 נקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 50% ודרגת אי כושר צמיתה בשיעור של  

  75%  (ראה נספח ג' לתיק המוצגים מטעם התובעת).

לאחר התאונה דנא התובעת עברה בדיקה נוספת במל"ל ונכותה הנפשית הופחתה ל-30%.

4. במסגרת הליכי שיקום אליהם הופנתה באמצעות המל"ל התובעת למדה במכללת הנגב טכנאות קול (נספח נ/1). השנה הראשונה מומנה על ידי המל"ל, ושולמו לתובעת הוצאות שכר לימוד, מגורים ונסיעות. השנה השנייה מומנה כבר על  ידי התובעת.

בתאריך 17.3.2005 סיימה התובעת לימודיה והינה זכאית לתואר הנדסאית במגמת הנדסת קול, הקלטה והגברה (ראה נספח ד' לתיק המוצגים מטעם התובעת).

נכותה הרפואית של התובעת

5. בתיק זה מונו מטעם ביהמ"ש שני מומחים בתחום הרפואה: פרופ' אהוד קליין  בתחום הפסיכיאטרי וד"ר ריבלין אייל בתחום האורתופדי.

6. ד"ר ריבלין איל, מסר חוות דעתו בתאריך 10.8.2009. במסגרת חוות דעתו ציין, כי בעקבות התאונה, פונתה התובעת לביה"ח בלינסון שם נותחה בשוק שמאל לשחזור כלי דם וקיבוע שבר בטיביאה ובפיבולה על ידי מקבע חיצוני. כמו כן אובחן שבר בעצם בריח שמאל וצוואר מטקרפוסII  שמאל שטופלו בצורה שמרנית.  המומחה הוסיף, כי התובעת נותחה מספר פעמים לשיפור מצב הרקמות הרכות והעור באזור הפציעה בשוק שמאל.

 עוד ציין המומחה, כי עד סוף שנת 2008 התניידה התובעת באמצעות כיסא גלגלים ולאחר מכן

 בעזרת הליכון. מאפריל 2009 החלה להיעזר בקביים. בנוסף, התובעת מטופלת באמצעות 

  פיזיותרפיה, רפואה משלימה וטיפול נפשי.

בעת הבדיקה אצל המומחה, התלוננה התובעת על כאבים בשוק, בקרסול ובכף רגל שמאל בעיקר בעת עמידה והליכה; כן התלוננה על כאב בירכיים בעיקר בעת שימוש במדרגות; קיצור שוק שמאל; צליעה; קושי רב בשימוש מדרגות; פצע מפריש בקדמת שוק שמאל; עליה במשקל; חוסר תחושה באזור האצבעות, באזור המדיאלי של כף רגל שמאל ובאזורים שונים בשוק שמאל; עודף תחושה באזור אצבע 5 ונקודות שונות בכף רגל שמאל, נפיחות ובצקת בשוק ובכף רגל שמאל.

המומחה סיכם חוות דעתו וציין, כי נגרם לתובעת נזק קשה בשוק שמאל מבחינה גרמית, עצבית, בכלי דם, ברקמות הרכות ובעור. התובעת טופלה בסדרת ניתוחים. בנוסף, נגרם לתובעת שבר בעצם הבריח משמאל ובמטקרפוס 2 משמאל אשר טופלו בצורה שמרנית.